אילת נזכרת כאחת התחנות במסע בני ישראל במדבר ביציאת
מצרים. ראשיתו של היישוב הממוקם בקצהו הצפוני של ים סוף, הייתה כנראה בעיר עציון-גבר,
ששרידיה מצויים בתחומי ירדן, קרוב אל הגבול עמה. אילת הייתה בעבר עיר נמל,
מסחר
ומרכז נחושת. דוד המלך, שכבש את ארץ אדום הסמוכה, השתלט גם על אילת (שנקראה
אז אילות). אילת נקראה בעברה
הקרוב בשם "אום רשרש" ובעבר הרחוק יותר בשם "עציון גבר".
אילת הינה הדרומית בערי ישראל, ממוקמת 238 ק"מ דרומה מבאר
שבע ו־346 ק"מ מתל אביב. שטח השיפוט שלה הוא 80,000 דונם, בכלל זה חוף מפרץ אילת
המהווה את שלוחתו הצפונית של ים סוף. במועד כיבוש המקום בשנת 1948 על
ידי צה"ל שימש האזור כמחנה צבאי, נוסד
כישוב אזרחי בשנת 1951 והוכרז כעיר בשנת 1959.
אזכורים בתנ"ך:
מלכים ב' י"ד כא: "וַיִּקְחוּ כָּל-עַם יְהוּדָה אֶת-עֲזַרְיָה, וְהוּא
בֶּן-שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו אֲמַצְיָהוּ.
הוּא בָּנָה אֶת-אֵילַת וַיְשִׁבֶהָ לִיהוּדָה אַחֲרֵי שְׁכַב-הַמֶּלֶךְ
עִם-אֲבֹתָיו."
מלכים ב' ט"ז ו: "בָּעֵת הַהִיא הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת
לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַיְּהוּדִים מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים) בָּאוּ
אֵילַת וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
במסגרת מבצע עובדה, ב- 10 במרץ 1949, נכבשה משטרת אוּם רַשְרַש שלחוף מפרץ
אילת, והנפת דגל הדיו במקום ציינה את סיומה של מלחמת העצמאות. במקומה של אום
רשרש הוקמה אילת.
לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר
2005, יש באילת 45,700 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.5 אחוז.
רוב תושבי אילת הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 982 נשים לכל 1,000
גברים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2004, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5
מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ד
(2003/2004) היה 59.1 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2003 היה 5,143 ש"ח
(ממוצע ארצי: 6,008 ש"ח).
אילת היא הנקודה הישראלית הקרובה ביותר לנקודה בעלת
אנטיפוד יבשתי: הנקודה היבשתית המרוחקת ביותר - על פני כדור הארץ - ממדינת
ישראל, היא האי (המיושב) ראפּה איטי (שבאיי באס - השייכים לפולינזיה הצרפתית),
בעוד שהאנטיפוד של האי הזה - ממוקם כמעלה-וחצי דרומית-מזרחית לאילת.
משנת 1985 מוגדרת אילת כשטח של "אזור סחר חופשי", ולכן לא משלמים בה מע"מ (פרט
לסיגריות ומוצרי-חשמל שונים).
תיירות
אילת היא עיר תיירות, כאשר מוקדי המשיכה העיקריים בה הם ים סוף וחופו, תנאי
אקלים נוחים בעונת החורף ונוף המפגיש בין מדבר והרים. יש בה גם אתרי שעשועים
כגון עיר המלכים, המצפה התת ימי וה-IMAX, בהשוואה למוקדי תיירות בעלי אופי
דומה המצויים בחופי אוסטרליה ואמריקה התיכונה, אילת נמצאת במרחק קצר מיבשת
אירופה ולכן תיירים רבים מיבשת זו מעדיפים אותה על פני מקומות אחרים.
באילת ממוקמים כ- 47 בתי מלון וסך החדרים לאורחים עומד בה על 11,000 לצד
מרכזי בילוי ובידור (ביניהם קניון מול הים שהינו הקניון הרווחי בישראל וקניון
הילטון מלכת שבא) ואטרקציות כמצפה התת-ימי.
נכון לאוקטובר 2007, לא מתקיימת בנייה של מלונות נוספים חדשים. עתודות הקרקע
היחידות המוקצות לצורך כך ממוקמות מסביב ללגונת הרחצה (הבלתי שמישה עקב מחדלי
תכנון ובניה) הממוקמת בחלק המזרחי של העיר בין מלון הרודס לגבול עם ירדן.
חינוך בעיר אילת פועלים מספר בתי ספר יסודיים ממלכתיים: מצפה ים, אלמוג, יעלים,
היובל, עציון גבר, הרי אילת, צאלים, אופיר, שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים
דתיים: ימין הרצוג ואור אבנר (חב"ד) וכן בי"ס אור החיים של ש"ס השייך לחינוך
העצמאי.
במסגרת החינוך העל יסודי, קיימים שלושה בתי ספר ממלכתיים הכוללים חט"ב ותיכון
יחד: רבין, בגין, וגולדווטר. כמו כן, קיים חינוך על יסודי ממלכתי דתי לבנות
במסגרת אולפנת תהילת ישראל לכיתות ז' - י"ב ולבנים במסגרת חט"ב ימין הרצוג עד
כיתה ח'. באילת הייתה בעבר חטיבה עליונה (כיתות ט'-י"ב) לתלמידים דתיים אשר
נסגרה עקב מיעוט התלמידים.
בשנים האחרונות קיים מאבק של הורים להחזרת החינוך הדתי התיכוני לבנים, אך
בינתיים אין הצלחה עקב מיעוט התלמידים המוכנים להתחנך בתיכון דתי בעיר וכן
עקב מחלוקות פנימיות בציבור הדתי לגבי אופי המסגרת. מאז שנת 1998, פועלת
באילת ישיבת הסדר, ישיבת "איילת השחר".
החינוך האקדמי באילת כולל את שלוחת אוניברסיטת בן גוריון וכן את שלוחת מכללת
לוינסקי לחינוך. קיימת שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה בעיר, אך פעילותה מצומצמת
מאוד.
תחבורה בעיר אילת פועלים קוי אוטובוס של חברת אגד, שגם מפעילה קווים בין
עירוניים רבים המקשרים את אילת עם שאר חלקי הארץ, ובמיוחד במהלך עונות
התיירות. בשל האופי התירותי של העיר, פועלות באילת מוניות רבות, כאשר מספר
המוניות לנפש באילת הוא מהגבוהים בישראל.
באילת פועל נמל התעופה אילת המשמש בעיקר לטיסות פנים־ארציות. כ- 50 ק"מ מאילת,
פועל נמל התעופה עובדה, שדה תעופה אזרחי משותף עם בסיס חיל האוויר אשר קולט
טיסות תיירות מחו"ל לאילת. בקרבת אילת ישנם מעברי גבול יבשתיים למצרים ולירדן
ונמל המשמש בעיקר להעברת סחורות.
כבר בשנות ה־50 העלה ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, תוכנית להקמת קו רכבת
לאילת. מאז אישרה אותה הממשלה שמונה פעמים, אך מסיבות שונות התוכנית מעולם לא
מומשה.
