קדושת העיר נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום בו שורה השכינה, נקראת ע"ש בורא עולם (ועל כן נקראת בתהילים עיר האלוהים) ומהעובדה ההסטורית של קיום בתי המקדש ששכנו בה באלף הראשון לפני הספירה, ובמאה הראשונה לספירה. עוד במסורת היהודית נזכר שאבן השתיה שהיתה מתחת קודש הקודשים, היתה הסלע שממנו הושתת כל העולם, כמו גם, מקום עקידת יצחק.

ירושלים אינה מופיעה בשמה בחמשת חומשי תורה בשמה, אלא כ"מָקוֹם אֲשֶר יִבְחַר יְהוָה אֱלהֵיכֶם בּוֹ לְשַכּן שְמוֹ", אולם היא מופיעה בשמה אין ספור פעמים בשאר ספרי התנ"ך (653), במשנה, בתלמוד, ובתפילות (120). כמו כן היא מופיע בשם "ציון".

על פי המקרא ישנן כמה מצוות הכרוכות בירושלים, כך יש את מצות העליה לרגל, שלוש פעמים בשנה, בחג הפסח, בחג השבועות ובחג הסוכות. (שמות פרק כג יז) בנוסף יש מצוה להביא ביכורים לירושלים, (שם כג יט) ויש מצוה להביא את התוצרת החקלאית של השנה הרביעית לשמיטה ולאוכלה בירושלים במקרה שקרוי נטע רבעי, כמו כן יש מצוה להביא בשנים מסויימת את המעשר השני ולאוכלו בירושלים. וכאשר יש בעיות משפטיות חמורות, יש מצוה להגיע לבית הדין הגדול בירושלים, בכדי לבררם בפניו. (דברים פרק יז ח).

בנוסף יש מצוה להתפלל לכיוון ירושלים על פי הנאמר בתפילת שלמה: "וְשָבוּ אֵלֶיךָ בְכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָם בְאֶרֶץ איְבֵיהֶם אֲשֶר שָבוּ אתָם וְהִתְפַלְלוּ אֵלֶיךָ דּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶר נָתַתָה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶר בָחַרְתָ וְהַבַיִת אֲשֶר בָנִיתִי לִשְמֶךָ:" (מלכים א פרק ח מח) "כִי יֵצֵא עַמְךָ לַמִלְחָמָה עַל איְבָיו בַדֶרֶךְ אֲשֶר תִשְׁלָחֵם וְהִתְפַלְלוּ אֵלֶיךָ דֶרֶךְ הָעִיר הַזאת אֲשֶר בָחַרְתָּ בָהּ וְהַבַיִת אֲשֶר בָנִיתִי לִשְמֶךָ:" (דברי הימים ב פרק ו לד).

תנאי שימוש באתר - נא להקיש כאן