 |
|
רבי
אלעזר בן שמעון
|
|
|
 |
|
|
|
שמעון בר יוחאי (רשב"י). תנא בן הדור הרביעי.
(במאה
השנייה לספירה),למד תורה 13
שנים מפי רבי עקיבא, בישיבתו שבבני ברק. אף למד תורה הרבה מפיו
בהיות רבי עקיבא בבית הסוהר, והיה מגדולי תלמידיו. רשב"י נמנה
עם החוגים שהתנגדו לשלטון הרומאים בארץ ישראל לאחר מרד בר כוכבא.
בשל גזירות אדריאנוס ומות הקדושים של רבי עקיבא הגיע אל שנאה עזה
אל הגויים בכלל והרומאים בפרט. הטיף נגד השלמה עם השלטון הזר.
בשעה שדנו בהם ובמעשיהם אמר: "כל מה שתיקנו (הרומאים) לא תיקנו
אלא לצורך עצמם, תיקנו שווקים - להושיב בהן זונות, מרחצאות -
לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס" (שבת לג ע"ב).
רשב"י התפלל וייחל לנפילת רומא בידי ממלכת הפרתים (באיזור פרס),
שהיו האוייב העיקרי של רומא וכך אמר: "אם ראית סוס פרסי קשור
בארץ ישראל - צפה לרגליו של משיח" (מדרש איכה רבה לא,יג).
|
 |
|
עקב הלשנה נידון למיתה, וירד למחתרת והוא קובל על הדילטוריא
(=מלשינות): ש"אין העולם יכול לעמוד בה". לפי המסורת התחבא עם
אלעזר בנו 13 שנים במערה בפקיעין. לאחר שיצא ממחבואו, לא צורף
לסנהדרין שבאושא, ככל הנראה בשל הסיכון הפוליטי. הוא הלך במשלחת
של חכמי ישראל לרומא, ובהשתדלותו שם בוטל האיסור על השבת והמילה.
הוא פעל לשיקום החיים הכלכליים וטיפח חיי עבודה. בין אמרותיו:
"גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מט ע"ב). בלימוד התורה גרס
פשטות, בהירות, היגיון וחיפוש אחר טעמיהן המעשיים של המצוות
והתקנות הישנות.
העם ראה בו "מלומד בניסים" שתפילתו נשמעת. סיפרו עליו, כי היה
עולה לרקיע ולומד שם רזי אלוהים ובמיוחד את גאולת ישראל העתידה.
יוחסו לו החיבורים האפוקליפטים "נסתרות דרבי שמעון בר יוחאי"
ו"תפילת רשב"י", חזונות גאולה שמתייחסים לתקופה הערבית הקדומה
ולתקופת מסעי הצלב השלישי (1191) ונפילת עכו בשנת 1291. ספר
הזוהר הספר העיקרי של הקבלה, שנתפרסם בשלהי המאה ה-13, בשעה
שגדלה הציפייה לגאולה קרובה,
יוחס אף הוא לרשב"י. כן יוחס לו קובץ המדרשים "מכילתא דרבי שמעון
בר יוחאי".
|
 |
|
קברו המסורתי במירון, בקרבת
צפת, משך אליו את המקובלים במאה ה- 16 וגרם לכך שמירון תעשה
למרכזם. מאז נהוגה חגיגה גדולה "הילולא דרבי שמעון בר יוחאי" על
קברו בל"ג בעומר, יום פטירתו המסורתי.
אף נתפרסם הפיוט "בר יוחאי
נמשחת, אשריך" שמחברו שמעון לביא ממרוקו, ומושר בקרב עדות המזרח
בליל שבת.
חתנו של רשב"י היה רבי
פינחס בן יאיר, אף הוא מחוג הקנאים. דווקא בנו, רבי אלעזר, נמנה
על חוג המתונים ואף נאמר כי היה מוסר יהודים לשלטונות הרומיים
ועליו אמר ר' יהושע בן קרחה "חומץ בן יין, שמוסר עמו של אלוהינו
להריגה" (בבא מציעא פג,ב).
|
 |
|
|
|
רבי שמעון בר
יוחאי ובנו רבי אלעזר אשר טמונים במירון ומושכים אליהם
תשומת לב רבה ועליה לרגל מכל רחבי תבל. הרשב"י כתב יחד עם בנו את ספר הזוהר התמודד
בחייו עם קשיים רבים אותם הערימו הרומאים אשר שלטו באותה
תקופה. על ערש מותו, שיתף מספר מקובלים בסודות התורה ובאמורו את
הפסוק "ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם" (תהילים
קל"ג ג'), הלך לעולמו.
על פי האמונה,
משמשים קברים אלו את הפוקדים אותם לצורך פריקת מטענים רגשיים
ותפילות לפתרון בעיות כלליות. האגדות מספרות כי אנרגיה
הקשורה ברוח הקודש שוררת במקום, מחזקת את העולים לרגל ומעניקה
להם כוחות נפש להתמודדות עם המציאות הקשה. בתוך הקברים,
הממוקמים במבנה רחב ידיים אשר מעליו שתי כיפות צחורות, יש מקום
בו יכולים הפוקדים אותו, להשאיר פתק המכיל את בקשתם בכתב,
המבקרים יודעים לספר כי שילוב זה מעצים את משאלותיהם וכי ניסים
רבים נקרו בדרכם בעקבות זאת. אחת לשנה, במהלך ל"ג בעומר
,נערכת במקום הילולה גדולה רבת משתתפים הנקראת "הילולת דה רבי
שמעון בר יוחאי". מדובר באירוע מרהיב, הערוך על פי מיטב המסורת.
הקהל המגיע להילולה כה רב, עד כי על האנשים להגיע מספר ימים טרם
לכן על מנת למצוא את מקומם.
הוא נחשב לגדול
התנאים, וידוע היה כרב גדול מאוד בתורה, אשר בקיא היה בכל פרטיה
ורזיה לרבות האגדות ותורת הנסתר. המקורות מצביעים על כך שמניין
שנותיו היה מאה ועשרים, וכי למרות מעמדו הרם היה איש צנוע מאוד.
רבי עקיבא ידוע היה ביכולת התקשורת הרוחנית הגבוהה, קברו נחשב
כמקום קדוש ומפורסם ומושך אליו עולי רגל רבים אשר פוקדים את קברו
מזה דורות רבים. על פי המסורת ממוקם קברו על צלע הר ובקרבתו
קבורות גופותיהם של 24 אלף תלמידיו שמתו בתקופה שבין פסח ושבועות
כתוצאה ממגיפה.
|
|
|
תנאי שימוש באתר - נא להקיש כאן
|
|