קבר שמעון בר יוחאי - הר מירון

רשב"י הטיף נגד השלמה עם השלטון הזר ונמנה עם החוגים שהתנגדו לשלטון הרומאים בארץ ישראל בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא. בשל גזירות אדריאנוס ומות הקדושים של רבי עקיבא חש שנאה עזה לגויים בכלל ולרומאים בפרט.

בשעה שדנו ברמאים ובמעשיהם אמר רשב"י: "כל מה שתיקנו (הרומאים) לא תיקנו אלא לצורך עצמם, תיקנו שווקים - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס" (שבת לג ע"ב).
רשב"י התפלל וייחל לנפילת רומא בידי ממלכת הפרתים (באיזור פרס), שהיו האויב העיקרי של רומא וכך אמר: "אם ראית סוס פרסי קשור בארץ ישראל - צפה לרגליו של משיח" (מדרש איכה רבה לא,יג).

לפי המסורת התחבא עם אלעזר בנו שלוש עשרה שנים במערה בפקיעין. לאחר שיצא ממחבואו, לא צורף לסנהדרין שבאושא, ככל הנראה בשל הסיכון הפוליטי. הוא הלך במשלחת של חכמי ישראל לרומא, ובהשתדלותו שם בוטל האיסור על השבת והמילה.

הוא פעל לשיקום החיים הכלכליים וטיפח חיי עבודה. בין אמרותיו: "גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מט ע"ב). בלימוד התורה גרס פשטות, בהירות, היגיון וחיפוש אחר טעמיהן המעשיים של המצוות והתקנות הישנות.

העם ראה בו "מלומד בניסים" שתפילתו נשמעת. סיפרו עליו, כי היה עולה לרקיע ולומד שם רזי אלוהים ובמיוחד את גאולת ישראל העתידה. יוחסו לו החיבורים האפוקליפטים "נסתרות דרבי שמעון בר יוחאי" ו"תפילת רשב"י", חזונות גאולה שמתייחסים לתקופה הערבית הקדומה ולתקופת מסעי הצלב השלישי (1191) ונפילת עכו בשנת 1291. ספר הזוהר הספר העיקרי של הקבלה, שנתפרסם בשלהי המאה ה-13, בשעה שגדלה הציפייה לגאולה קרובה, יוחס אף הוא לרשב"י. כן יוחס לו קובץ המדרשים "מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי".

קברו המסורתי במירון, בקרבת צפת, משך אליו את המקובלים במאה ה- 16 וגרם לכך שמירון תעשה למרכזם. מאז נהוגה חגיגה גדולה "הילולא דרבי שמעון בר יוחאי" על קברו בל"ג בעומר, יום פטירתו המסורתי.

אף נתפרסם הפיוט "בר יוחאי נמשחת, אשריך" שמחברו שמעון לביא ממרוקו, ומושר בקרב עדות המזרח בליל שבת.

חתנו של רשב"י היה רבי פינחס בן יאיר, אף הוא מחוג הקנאים. דווקא בנו, רבי אלעזר, נמנה על חוג המתונים ואף נאמר כי היה מוסר יהודים לשלטונות הרומיים ועליו אמר ר' יהושע בן קרחה "חומץ בן יין, שמוסר עמו של אלוהינו להריגה" (בבא מציעא פג,ב).

הצדיקים רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר טמונים במירון ומושכים אליהם עולי לרגל מכל רחבי תבל. רשב"י אשר כתב עם בנו את ספר הזוהר, התמודד בחייו עם קשיים רבים אותם הערימו עליו הרומאים ששלטו באותה תקופה בארץ ישראל.  על ערש מותו, שיתף מספר מקובלים בסודות התורה ובאמורו את הפסוק "ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם" (תהילים קל"ג  ג'), הלך לעולמו. 

על פי האמונה, משמשים קברים אלו את הפוקדים אותם לצורך פריקת מטענים רגשיים ותפילות לפתרון בעיות כלליות.  האגדות מספרות כי אנרגיה הקשורה ברוח הקודש שוררת במקום, מחזקת את העולים לרגל ומעניקה להם כוחות נפש להתמודדות עם המציאות הקשה.  בתוך הקברים, הממוקמים במבנה רחב ידיים אשר מעליו שתי כיפות צחורות, יש מקום בו יכולים הפוקדים אותו, להשאיר פתק המכיל את בקשתם בכתב, המבקרים יודעים לספר כי שילוב זה מעצים את משאלותיהם וכי ניסים רבים נקרו בדרכם בעקבות זאת.  אחת לשנה, במהלך ל"ג בעומר נערכת במקום הילולה גדולה רבת משתתפים הנקראת "הילולת דה רבי שמעון בר יוחאי". מדובר באירוע מרהיב, הערוך על פי מיטב המסורת.  הקהל המגיע להילולה כה רב, עד כי על האנשים להגיע מספר ימים טרם לכן על מנת למצוא את מקומם.

תנאי שימוש באתר - נא להקיש כאן