|
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך),
ממקובליה ופייטניה של צפת. נודע ברבים בשל פיוט קבלת שבת שלו, "לכה
דודי", שהוכנס לכל סידורי התפילה. עיקר פעילותו ותרומתו בתחום
חוכמת הנסתר. ר' שלמה היה צאצא למגורשי ספרד. הוא נולד בשנת 1505
לערך, ככל הנראה בסלוניקי. כשהיה בן 25 לערך, לאחר שנישא לבתו של
אחד מעשירי סלוניקי, נסע לאדריאנופול, שם ישב
רבי יוסף קארו. באותה תקופה כבר נחשב
גדול-בתורה, וסיים את כתיבת ספרו הראשון, 'מנות הלוי' העוסק במגילת
אסתר. בעת ישיבתו באדריאנופול החל לעסוק באינטנסיביות בתורת הסוד,
ובספריו ופיוטיו שנכתבו החל מאותה תקופה ניכרת השפעה קבלית. באותה
תקופה כתב ספרים נוספים - 'בית אדני', 'עבותות אהבה', 'אילת אהבים'
ו'ברית הלוי', האחרון פירוש על דרך הסוד להגדה של פסח.
באותם ימים הייתה צפת מרכז של המיסטיקה היהודית, ורק טבעי הוא
שר' שלמה הגיע לשם, כאשר היה בן שלושים בערך. הוא האמין שרק בארץ
מתגלים סודות הקבלה. בצפת עסק בלימוד והשפיע על אישים כר'
משה קורדובירו (רמ"ק) ורבי יוסף קארו,
בעל השולחן ערוך. הגותו הועלתה על הכתב בידיו - הוא כתב כעשרה
ספרים, שרק שניים מהם יצאו לאור - ובידי תלמידיו. גם תיקון ליל
שבועות מיוחס לו, אחרי שראה, בצוותא עם רבי יוסף קארו, מחזות
מופלאים בלילה זה. הוא העיד על קיומו של "מגיד מישרים" המתגלה
לידידו, גדול הפוסקים האחרונים:
- "זיכננו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי
יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים
ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו
ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".
גם שיריו ופיוטיו היו מושפעים מחוכמת הנסתר. מקובלי צפת, והאר"י
בראשם, התייחסו בשלילה לשירה היהודית עד אז, ולמשוררים כמו אבן-גבירול
ואבן-עזרא, והעדיפו את השירה שהתחברה לאורה של הקבלה, ובמיוחד את
שיריו של אלקבץ ש'מסכימים ברובם עם האמת'. יחס זה מצד מקובלי צפת
הפיץ את שירתו של אלקבץ בכל התפוצות. אך, כפי שקרה לרעיונות
ומנהגים קבליים אחרים, לעתים איבדה שירתו של אלקבץ את שורשיה
הקבליים, והיא נקראת ומושרת בציבור ללא ידיעה על מקורותיה ובלא
כוונות נסתרות. |
 |
|
ר' שלמה אלקבץ הרבה לבקר בקברי הצדיקים בגליל והאמין שיש בהם כדי
לתת השראה קבלית הוא מת בצפת, ככל הנראה לפני שנת 1584, משום
שבסידור שיצא לאור בוונציה באותה שנה, הסידור הראשון שבו נכלל
פיוטו "לכה דודי", מובא שמו בצירוף ברכת המתים ז"ל. תיאור
ספרותי, הנאמן לרושם שהותיר רבי שלמה אלקבץ ו"לכה דודי" שלו
בהיסטוריה של צפת, נותן א' א' קבק בספר "שלמה מולכו":
- "בין ההרים, בתוך עמק הצללים, התנועעו עשרות דמויות לבנות,
כנשמות טהורות שנתעו לכאן בדרכן אל גן העדן...
- לפני הציבור הלבן הזה, על גבי אבן גדולה עמד רבי שלמה אלקבץ,
לבן, בהיר, רועד, בוער כלפיד. על פניו נאצלו קווי פז מזיווה של
שבת השורה על ראשי ההרים.. הוא שר: לכה דודי לקראת כלה פני
שבת נקבלה...
- כלום זה קולו שר? כולו, כולו שר! מקצות אצבעות רגליו עד
שערות ראשו - הכול בו נבע שירה...
- זו הייתה שירת נפש שכלתה מכיסופיה אל הכלה, שגוועת מגודל
כמיהתה אל המלכה, שמפזרת ביד נדיבה את הינוניה ונשיקות עדנה דרך
צעיף אור דק... אליה, אל שאהבה נפשו..."
-
- מקור: ויקיפדיה
|
