|
האר"י נולד בירושלים לאב אשכנזי ולאם ספרדייה, אך רוב ימיו חי בבית
דודו במצרים שם למד תורת הנגלה מפי רבי בצלאל אשכנזי, בעל השיטה
מקובצת, ובעיקר למד סתרי תורה (על פי המסורת למד גם מפיו של אליהו
הנביא). יש מהחוקרים האומרים שכתב יחד עם הרב בצלאל אשכנזי את
פירוש "שיטה מקובצת" על מסכת מנחות, אך הפירוש אבד עוד כשהיה בכתב
יד. לפי מסורות שמסרו תלמידיו, עד גיל 36 חי בבית דודו רבי מרדכי
פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים והיה סמוך על שולחנו, שם הקדיש
את עיתותיו להגייה ליד הנילוס בספר הזוהר, עד נגלה אליו שוב אליהו
הנביא והורה לו לעלות לארץ ישראל, לחיות בצפת וללמד את הרב חיים
ויטל את כל אשר הוא יודע כי לשם כך הגיע לעולם וזה כל יעודו בחייו.
מצד שני בגניזה בקהיר נמצאו תעודות מהן עולה כי האר"י התפרנס ממסחר
בתבלינים.הרבי לא חשש מלהתעסק בטראומה הנפשית של הפזורה היהודית של
אותם ימים שנקראה גירוש ספרד צרה זו שניחתה על עולמו של היהודי
יצרה שאלות ותהיות קיומיות לגבי החיים בגולה הרבי שרצה לחזק את רוח
תלמידיו צידד בדימוי ה "אור" ששבוי בקליפות הטומאה כשם שישראל
מצויה בגולה בן האומות(גויים),ובבא המשיח יבא גם התיקון,ובני ישראל
יאספו למולדתם הותיקה והעולם כולו ייגאל. כך או כך, האר"י הגיע
לצפת בשנת 1570 (שנת ה'ש"ל) ובמשך שנתיים חי שם עד שבתאריך ה' באב
השל"ב (שנת 1572) הוא נפטר והוא בן 38.
באחת ההקדמות בספר עץ החיים מתאר הרב חיים ויטאל את
האר"י כך:
לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו כי היה יודע במשנה ותלמוד
ואגדות ומדרשות ע"כ דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס ומעשה בראשית ומעשה
מרכבה בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים בסוד כי אבן מקיר
תזעק ושלהובי פחמים ובשיחת מלאכים והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח
טוב ורוח רע והיה מכיר בריח הבגדים כמו אותו ינוקא דפ' דברים
ובעופו' אלמים ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו
ואחר כך מסירהו והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף ובבתי הקברות
ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם
הבא והיו מגלין לו רזי תורה וגם היה יודע חכמת הפרצוף ושרטוטי
הידיים ופתרון חלומות על אמיתתם ובגלגולים ישנים וגם חדשים והיה
מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם ומה פסוק קרא בעליית נשמתו לגן עדן
בלילה והיה מלמד פירוש שורש נשמתו והיה קוראו במצחו זכיות ועבירות
שחישב והיה נותן לכל א' ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת או לשורש
נשמתו האחוזה בשורש של אדה"ר והיה יודע כמה טעיות נפלו בספרים והיה
יודע להכות בסנורים והיה יודע כל מה ששנו החברים והיה מלא חסידות
ודרך ארץ וענוה ויראת ה' ואהבת ה' ויראת חטאו וכל מדות טובות ומע"ט
היה בו וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע וכל החכמות האלו תמיד
היו מונחים בחיקו ועיני ראו ולא זר וכל זה השיג מרוב חסידותו
ופרישותו אחר התעסקו ימים רבים בספרים ישנים גם חדשים בחכמה זו
ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה וזהו הביאו לידי רוח
הקודש והיה אליהו ז"ל נגלה לו תמיד.
תלמידיו
האר"י כתב מעט דברים בקבלה, בעיקר פירושים על ספר הזוהר. מכתבי
האר"י עצמו נשארו בידינו מספר פיוטים לשבת (אזמר בשבחין, אסדר
לסעודתא ובני היכלא - נדפסו ברוב הסידורים) וכמה מאמרים העוסקים
בעיקר בפרשנות לזוהר (נדפסו בספר שער מאמרי רשב"י). עיקר תורתו
ידועה לנו מכתבי תלמידיו. שלושת תלמידיו הגדולים היו ר' חיים ויטל,
ר' יוסף אבן טבול ור' משה יונה, אך בדרך כלל מקובל לראות ברבי חיים
ויטל את גדול תלמידיו. בין הספרים שבהם פרסם ר' חיים ויטל את תורת
רבו יש למנות את "ספר עץ חיים", את אוצרות חיים, אדם ישר ומבוא
שערים.
בין תלמידיו הנוספים היו רבי משה נג'ארה, רבי יוסף ארזין, הרב
יהודה רומנו. גם רבי ישראל סרוק כתב חיבורים שבהם פירש את קבלת
האר"י.
תורתו
תורתו של האר"י הופצה באיחור מה, כיון שרח"ו לא הפיץ את כתביו.
מסופר שכאשר שרח"ו נפל למשכב, מסרו את כתביו ל"סופרים זריזים" כדי
שיעתיקום במהרה ומכאן השיבושים הרבים ואי הדיוקים בכתבי היד.
למעשה, המפיץ הראשון של תורתו (אם כי בשינוי מהרח"ו) היה רבי
ישראל סרוק, שהפיץ את רעיונותיו באיטליה. בין כתבי התלמידים השונים
קיימים הבדלים רבים בסוגיות מרכזיות. עקב כך, מקובלי ירושלים,
ובעיקר הרש"ש, אסרו על עצמם ועל אחרים ללמוד מכתבי "חברים", אלא רק
מכתבי ויטל המקוריים. כיום, המגמה אצל המקובלים היא לימוד שיטת
ויטל, והרחבת הענינים אצל השאר.
תורתו של האר"י מובאת בעיקרה בספר עץ חיים וכמו כן לוקטו דברי
תורתו של האר"י בסדרה של שמונה ספרים הידועה בשם "שמונה שערים"
המסודרים כהסבר על תורת הגלגולים ופירוש על התורה ומאמרי חז"ל וכמו
כן פירוש על התפילות ועל הכוונות שיש בכל מצווה.
הספר הראשון שנדפס היה "עמק המלך" לרבי נפתלי בכרך, המבוסס על
קבלת סרוק. ספרים שמשקפים את תורתו ומסכמים אותה, אם כי
באינטרפרטציה שונה בין מחבר לחברו, הם:
- קל"ח פתחי חכמה - רמח"ל.
- לשם שבו ואחלמה - רבי שלמה אלישיב.
- תלמוד עשר ספירות - רבי יהודה לייב הלוי אשלג בעל
פירוש הסולם על הזוהר.
- ויקהל משה- רבי משה בן מנחם פראג.
השפעתו של האר"י הקדוש על עולם
הקבלה
האר"י השפיע בצורה כה ניכרת על עולם הקבלה עד שמחלקים את תורת
הקבלה לשנים - לפני האר"י (ובכלל זה קבלת הרמ"ק שהיה מרבותיו),
ואחרי תקופת האר"י (ובכלל זה תורת החסידות). ההבדל העיקרי שבין
התפיסות הקבליות שקדמו לאר"י לאלה שבאו לאחריו נובע מתפיסת המציאות
של העולם ומשמעותה של הבריאה. בעוד התפיסה הקבלית שקדמה לאר"י
האמינה שמעשה הבריאה היה אקט של שלמות אלוהית והגאולה הארצית היא
זו שתחזיר את המציאות לאותה שלמות אלוהית הרי שהאר"י האמין שמעשה
הבריאה תחילתו דווקא בקלקול בתוכנית האלוהית שהוא מכנה "שבירת
הכלים".
לפי תפיסה זו, המציאות הגשמית לא יכלה לקלוט את כל הטוב האלוהי,
הכלים נשברו והטוב האלוהי התפזר בכל העולם. כעת הטוב האלוהי מפוזר
בכל העולם כשהוא חבוי בתוך טומאה. האר"י טען שכל יהודי מאמין יכול
בעזרת התפילה המצוות ומעשים טובים לגלות מחדש את אותם ניצוצות
אלוהיים שהתפזרו בעולם ולהעלותם בחזרה לקדושה ושלמות. תפיסה זו
קבעה באופן מובהק את מקומו של היהודי המאמין בתוך התוכנית האלוהית,
תפקידו כעת הוא "לעזור" למעשה הבריאה ולטוב האלוהי לנצח את אותה
טומאה ובכך להביא גאולה לעולם. אחרי פרסומה של תורת האר"י התקבעה
תפיסה זו בקרב המקובלים והיא השלטת עד היום.
מקור:
ויקיפדיה |
